"קקק—"
רעש חיכוך חד כשדלת חלודה נפתחת, והאם אתה זוכר את מסך הטעינה שבו הדלת נפתחה לאט באפלה מוחלטת? בסוף שנות ה-90, 'ביוהזארד' שהפריע לשנת הלילה של גיימרים חזר. אבל החזרה הזו מרגישה מוזרה. זה לא פחד שגרם להזיע עם שלט המשחק, אלא עולם של 'אסטרטגיה' שבו אתה מכה על מסך הסמארטפון כדי לחצוב משאבים ולבנות מבנים. זהו סיפור על 'יחידת הישרדות של ביוהזארד' של ג'וי סיטי, שהושק ב-5 בפברואר בשוק הקוריאני והטאיוואני. העיתונאי קפץ לתוך חורבות ריקון סיטי כדי לחקור אם המשחק הזה הוא 'מכתב אהבה' למעריצים או 'חשבונית' המובטחת בזיכרונות.
כששיחקתי במשחק לראשונה, לא יכולתי להסתיר את ההפתעה מהאיכות הבלתי צפויה. המפתחים חכמים מספיק כדי לשים את האלמנטים שיגרמו למעריצי המקור להתרגש בחזית. כשדמות הולכת, זווית המצלמה משתנה, זהו 'מצלמה קבועה' המרגישה לא נוחה אך נוסטלגית, וגם הפאזל שבו אתה מחפש יהלומים אדומים כדי להתאים אותם לקופסה. החוויה בחלק הראשון עוקבת בקפדנות אחרי הדקדוק של הישרדות האימה שהכרנו. זה לא היה שקר לומר שקפקום שמרה על עין פקוחה.
אבל תוקף ההתרגשות לא היה ארוך. ברגע שברחנו מהאחוזה והמשחק האמיתי התחיל, הפחד המוכר נעלם וריח ה'עבודה' המוכר עלה. אייקונים צפופים על המסך, הודעות התראה כמו "חסר עץ" ו"צריך מזון". נכון. מהות המשחק הזה היא 'סימולציה מלחמתית' עטופה בזומבים. אתה לא צריך להיות ניצול בורח מזומבים, אלא 'מפקד' שצריך לאסוף משאבים, לחזק את הבסיס ולייצר כוחות. מה זה ג'וי סיטי? זהו מקום עם ניסיון רב במשחקי מלחמה כמו 'קרב הספינה' ו'פיראטים של הקאריביים'. מערכת המלחמה ה'חריפה' שלהם הופיעה עם עור של ביוהזארד.
כאן הדעות מתחלקות בצורה חדה. מעריצי המקור עשויים לבטא תחושת בגידה ואמרים "לאון שאני מכיר לא חיסל זומבים, הוא לא חיפש עצים!" אבל אם נסתכל על זה מנקודת מבט עסקית, זו אסטרטגיה חכמה, אולי אפילו מתוחכמת. הם שילבו את הז'אנר המרוויח ביותר בעולם, 'אסטרטגיה', עם ה-IP הזומבי המפורסם ביותר בעולם.
נקודה מעניינת היא 'המציאות הקפיטליסטית' שהמשחק הזה מציג. במקור, הגיבורים התמודדו עם קשיים עם אקדח אחד, אבל במשחק הזה 'כסף' הוא הנשק החזק ביותר. כדי להשיג את הגיבור החדש 'כריס רדפילד' או את 'רבקה צ'יימברס' בתפקיד המרפא, אתה לא צריך להילחם בזומבים, אלא להילחם על פריטים אקראיים (Gacha). כשאני רואה את הבאנר של האירוע "נסו את מזלכם", אני לא היחיד שמרגיש שהחשש מהזומבים הוא פחות מפחיד מהחשבונית של כרטיס האשראי בחודש הבא. כמובן שאפשר לשחק גם בלי לשלם, אבל לשרוד בעולם הזה שבו גילדות ענק שולטות זה לא קל.
אבל יש גם צדדים חיוביים במשחק הזה שלא כדאי לבקר אותו סתם. המפלצת המקורית 'מורטם' שעוצבה על ידי האמן המפורסם 'יושיטקה אמנו' היא בהחלט מוזרה ויפה. בנוסף, מכיוון שזה פותח על ידי חברה קוריאנית, איכות הדיבוב והכתוביות בקוריאנית היא מצוינת, עד כדי כך שתגיד "זה באמת תוצרת מקומית". כשחברות משחקים זרות מציעות תרגומים גרועים, לראות את לאון וקלייר מדברים בקוריאנית זה בהחלט חוויה טובה. עם זאת, החשדות לגבי 'יצירת AI' שהועלו על כמה איורים של דמויות השאירו כתם על המשחק.
בסופו של דבר, 'יחידת הישרדות של ביוהזארד' מוגדרת כמוצר עם מטרה ברורה. משחק שממלא את הרצון של 'תחרות' בתוך קליפת 'פחד'. יש המון ביקורות על כך שהמשחקיות עצמה לא שונה בהרבה מהדקדוק של משחקי אסטרטגיה זומבים קיימים כמו 'מצב הישרדות' ("משחק שהחליף רק את העור"), אבל זה קשה להתנגד לעובדה שהטעם המוכר מפחיד, ושהוא ממכר עד כדי כך שאתה מבלה לילות בשדרוג הבסיס שלך.
לסיכום, המשחק הזה הוא "פארק שעשועים שכדאי לבקר בו אם אתה מעריץ של ביוהזארד, אבל אם אתה לא חובב משחקי אסטרטגיה, הכניסה יקרה מדי כדי להישאר הרבה זמן". תהנה מהזיכרונות, אבל תדאג לארנק שלך. הזומבים של ריקון סיטי מכוונים למוח שלך, אבל מערכת הישרדות של המשחק מכוונת לארנק שלך.
