רכיבים שאסרה ה-FDA, האם זהו תרופת דיאטה קסומה בדרום קוריאה?

בזמן האחרון יש עלייה חדה בהאשטאגים ובביקורות על 'תרופות דיאטה קוריאניות' בפלטפורמת המדיה החברתית טיק טוק. נראה שההשפעה של 'K' שהחלה עם K-POP התפשטה מעבר לדרמות לתחום הרפואי. הבעיה היא שאין תוצאות אובייקטיביות האם המוצרים הללו, המכונים "שיקוי קסמים חום" או "כדור ורוד", באמת יעילים או שיש להם בעיות רפואיות. טיק טוק הוא נקודת ההתחלה של טרנדים, אך הוא לא מתעניין בבריאות הטרנדים או בבטיחות התופעות. זהו פשוט שדה קרב של שיווק שמנצל כל טרנד כדי למכור. למעשה, קליניקות ברובע גנגנאם בדרום קוריאה לא רק שהן חלק מהתופעה הזו, אלא גם היו המניע העיקרי מאחוריה. לכן, 'תפוקות רווח גבוהות' של קליניקות ברובע גנגנאם עשויות להיות גורם סיכון גבוה שמאיים על העתיד של K-רפואה דרך תופעות לוואי לא מאומתות.  

בעיקרון, מהות תרופות הדיאטה הקוריאניות אינה תרופות מאושרות על ידי חברות תרופות, אלא "חנבאנג" (תרופות מסורתיות קוריאניות). המסורת קיימת במשך זמן רב, אך כדי לשמור על הבריאות, המסורת חייבת להיות מאומתת. בהקשר הזה, הטרנד של תרופות דיאטה קוריאניות שמקבלות פופולריות בטיק טוק לא יכול להתייחס אליו בקלות כאל טרנד בלבד.  

מה שמדאיג עוד יותר הוא היתרונות של המוצרים שמקבלים פופולריות בטיק טוק. בית החולים M ברובע גנגנאם פיתח כדור "ורוד" בטעם אפרסק והשיג פטנט על כך. הטעם או הצבע אינם קשורים לערכים החשובים של בטיחות ויעילות בתרופות. פשוט באמצעות הכוח של 'K' והאמביגואיות החיובית של הרפואה המסורתית הקוריאנית, הם מבצעים שיווק אגרסיבי ומכירות באינטרנט, מה שמחליף את ערך המותג של קוריאה לערך מסחרי זול. כבר יש לבית החולים M ברובע גנגנאם 25 סניפים והוא הקים מערכת של מכירות באינטרנט ומשלוחים לחו"ל. כמובן, ישנם גם קליניקות כמו E קליניק ברובע גנגנאם, שמבצעות בדיקות רפואיות מקדימות בגישה רפואית מערבית, או I קליניקות שמשלבות אבחנה מדעית עם מסורת.  

אז מהי מהות תרופות הדיאטה הקוריאניות שמקבלות תשואות מחו"ל? המרכיב המרכזי של התרופה הוא מאהואנג. מנגנון הפעולה של מאהואנג שונה באופן ברור מהמנגנון של תרופות מודרניות כמו ויגובי.  

ויגובי הוא תרופה מבוססת הורמונים הפועלת על ההיפותלמוס במוח, גורמת לתחושת שובע ומאטה את קצב ריקון הקיבה. לעומת זאת, תרופות הדיאטה הקוריאניות מבוססות על מאהואנג. מאהואנג מכילה את האלקלואידים אפדרין (Ephedrine) ופודואפדרין (Pseudoephedrine).  

אפדרין פועל כממריץ של מערכת העצבים הסימפתטית, מה שגורם לגוף להגיב כאילו הוא עוסק בפעילות גופנית אינטנסיבית או נתון במצב חירום, מגביר את קצב הלב, מעלה את קצב המטבוליזם ומפחית את התיאבון. כלומר, בעוד שויגובי שולח אותות שובע ומפחית את התיאבון, תרופות הדיאטה הקוריאניות המבוססות על מאהואנג מכניסות את הגוף למצב קרב ומביאות לשריפת אנרגיה.  

לכן, ישנן מחקרים המוכיחים כי השילוב של מאהואנג וקפאין יכול להביא לירידה במשקל, אך תועלת זו מלווה בבעיות בטיחות חמורות. אפדרין עלול לגרום לתופעות לוואי קרדיווסקולריות כמו אוטם שריר הלב, לחץ דם גבוה, דלקת שריר הלב, והפרעות קצב מסוכנות. כמו כן, דווחו מקרים חמורים כמו מיו-דריאזיס (Mydriasis) ופגיעות חמורות בכבד.  

בגלל הסיכונים הללו, ה-FDA האמריקאי אסר על מכירת תוספי תזונה המכילים אפדרין החל משנת 2004. הבעיה היא שבדרום קוריאה השימוש במאהואנג כ"תרופה" על ידי רופאי רפואה מסורתית הוא חוקי. זהו המקום שבו קליניקות ברובע גנגנאם חודרות. הם מנצלים רכיבים שאסורים בארצות הברית, מפרסמים את היתרונות של המנגנון של רכיבים אלו ומזניחים את הבטיחות, תוך כדי שיווק ומכירה.  

בנוסף, תחת הרגולציה של ה-FDA האמריקאי, מוצרים המכילים אפדרין עשויים להיתקל בעונשים חמורים בתהליך המכס, גם אם הם מיובאים באופן אישי. חברות משלוחים בינלאומיות כמו UPS מציינות בתנאים שלהן שהן מסרבות להעביר מוצרים אסורים. ובכל זאת, תרופות הדיאטה הבעייתיות של בית החולים M ברובע גנגנאם נשלחות גם כיום לארצות הברית ולמדינות אחרות.  

תמיכת הממשלה במדיניות גם מעודדת את הפעולות הבלתי חוקיות הללו. משרד הבריאות והרווחה מתיר חלקית את הרפואה מרחוק, שהייתה אסורה באופן עקרוני, במסגרת ניסוי ורגולציה. במיוחד, כחלק מהמדיניות של 'קוריאה רפואית' למשיכת מטופלים זרים, הם מעודדים ייעוץ מקדים וניהול לאחר טיפול למטופלים מחו"ל. מדיניות זו, שנועדה לעודד את הרפואה הבריאה של קוריאה, הפכה לאמצעי למילוי כיסיהם של סוחרים עיוורים לכסף.  

כיום, קליניקות ברובע גנגנאם מציגות רפואה מסורתית בתחושה מודרנית, ומנצלות את תשתיות ה-IT של קוריאה ואת רגולציית הסנדבוקס כדי להפוך עסקים מקומיים למודלים גלובליים. מה שישראלי הוא גם עולמי, אך לפחות בתחום הרפואה, המסורת חייבת להיות מסורת מאומתת. אם באמצעות הקלות רגולטוריות, הם עוטפים רכיבים שאסורים על ידי ה-FDA בשיטות שיווקיות, ופוגעים בערך הבריאותי של המותג K, אז בסופו של דבר הממשלה תומכת בסוחרים שמפחיתים את ערך המותג K דרך העדפות מדיניות.