מדוע קוריאנים מעניקים ספאם במתנה בחג צ'וסוק

מאת סונאם פארק

מנקודת מבטו של זר, כניסה למרכול גדול בקוריאה לקראת צ'וסוק מזמנת מראה מעט זר. הספאם המרובע, שבדרך כלל מונח באגף התוספות, תופס עם התקרבות עונת החג את המקום המרכזי ביותר בחנות ומוצג בקופסאות מוזהבות ומהודרות.

בארצות הברית ספאם מזוהה בעיקר עם שימורים זולים ונוחים. בקוריאה, לעומת זאת, הוא הופך בתקופת החגים ל"מתנה ראויה" שמעניקים להורים, לקרובי משפחה ולעמיתים לעבודה.

אז מדוע בעצם קוריאנים מעניקים ספאם במתנה בחג צ'וסוק?

התשובה הקצרה היא שלא מפני שקוריאנים רואים בספאם מוצר מותרות במיוחד. ערכות המתנה של ספאם מכילות שכבות על גבי שכבות של מלחמה ועוני, הערצה לארצות הברית, תיעוש, שמירה על כבוד המשפחה בחג והפרגמטיות של ימינו. בתוך הפחית יש בשר חזיר, אבל בתוך הקופסה מסתתרת ההיסטוריה המודרנית של קוריאה.

המזון הזול של אמריקה, "הטעם האמריקאי" הנדיר בקוריאה

ספאם הושק בשנת 1937 על ידי הורמל פודס, יצרנית מוצרי בשר ממינסוטה שבארצות הברית. בזכות האפשרות לאחסן אותו בטמפרטורת החדר ולהעבירו בכמויות גדולות, הוא סופק בהיקף נרחב כמזון צבאי של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לפי הרישומים הרשמיים של הורמל, עד 1941 נשלחו לחו"ל יותר מ-100 מיליון פאונד של ספאם.

המלחמה העניקה לאותו שימור עצמו מעמד מעמדי שונה לחלוטין.

בארצות הברית החל הספאם להיתפס כמזון של תקופת הקיצוב וכמאכל זול של מעמד הפועלים. בקוריאה ובהוואי, לעומת זאת, שאליהן הגיע הכוח הצבאי האמריקאי, הוא היה מוצר יקר ערך שקשה להשיג.

מחקר של לי יו-ג'ונג מאוניברסיטת יונסיי, שפורסם בשנת 2025 בכתב העת 《מחקרים בהיסטוריה ובתרבות העולמית》, עוקב אחר המהפך הזה מנקודת המבט של "המיליטריזציה של הספאם". לפי המחקר, בשנים שלאחר השחרור כבר נוצר בסיאול, בסביבות 1946, שוק שחור שבו נסחרו מוצרי הצבא האמריקאי, ולאחר מלחמת קוריאה הוא התרחב במהירות. הספאם שזלג מחנויות ה-PX וממערך האספקה של צבא ארצות הברית היה מוצר נדיר, שנגיש רק לחיילים, למתווכים ולצרכנים עירוניים בעלי מזומנים.

נהוג לומר ש"הספאם הגיע לקוריאה במהלך מלחמת קוריאה", אך מדויק יותר לומר שהוא החל להיות מופץ כבר בתקופת הממשל הצבאי האמריקאי, ואילו מלחמת קוריאה היא שהטביעה את נוכחותו בתודעה ברחבי המדינה.

אותה פחית הפכה בארצות הברית למזון מלחמה זול, ובקוריאה למאכל שסימל עושר ומודרניות. זו הייתה תקופה שבה ערכו של הספאם לא נקבע לפי איכות בשר החזיר, אלא לפי השאלה "מי מסוגל להשיג אותו".

החותם הזה נותר גם בבּוּדֶה-ג'יגֶה. התבשיל, שבו מבשלים מרכיבים ממערך האספקה של צבא ארצות הברית — כמו נקניקיות, בשר חזיר משומר ושעועית משומרת — עם גוצ'וג'אנג, קימצ'י ושום, אינו רק מאכל פיוז'ן. זו הייתה שיטת בישול של הישרדות, שהפכה ציוד צבאי זר לארוחה קוריאנית.

אולם בין הבשר שנאכל בשוק השחור לבין ערכת המתנה לחג נותר עוד שלב אחד. הספאם היה צריך להיוולד מחדש — מ"מזון של הצבא האמריקאי" ל"תוספת של הקוריאנים".

1987: הספאם מקבל מקום קבוע כתוספת קוריאנית לאורז

CJ CheilJedang חתמה בשנת 1986 על הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי עם הורמל, והחלה לייצר ספאם בקוריאה בשנת 1987. לפי נתוני החברה, היקף המכירות בשנה הראשונה לייצור המקומי עמד על כ-500 טונות. בהמשך עקף הספאם במהירות את מוצרי בשר הצהריים המשומרים שהיו קיימים בשוק.

השינוי המכריע היה מיצוב הספאם לא כחזיר משומר בסגנון מערבי, אלא כתוספת לשולחן הקוריאני.

סיסמת הפרסום "פרוסת ספאם לצד אורז חם" שהופיעה בשנת 2002 ממחישה היטב את האסטרטגיה. לא בשר משומר בסגנון אמריקאי, שמניחים בין פרוסות לחם או לצד ביצה בארוחת הבוקר, אלא תוספת מלוחה שמניחים על אורז לבן.

זו לא הייתה רק עבודת תרגום פרסומית. היה זה מעין תהליך של התאזרחות תרבותית, שבמסגרתו הוצב מזון זר מחדש בתוך מבנה הארוחה הקוריאנית. הספאם כבר לא היה ציוד אמריקאי שזלג בחשאי מחנויות ה-PX. הוא הפך למוצר מוכר שאפשר לקנות במכולת השכונתית, להוסיף לתבשיל קימצ'י ולתת לילד כדי שיאכל קערת אורז שלמה.

נכון למחצית הראשונה של 2024, היקף המכירות המצטבר מאז תחילת הייצור בקוריאה עבר את רף 2.07 מיליארד הפחיות. הספאם עבר ממוצר נדיר מתקופת מלחמת קוריאה ל"תוספת הלאומית".

אבל איך הפכה תוספת לאומית למתנת חג?

המתנה היוקרתית ביותר של אותם ימים הייתה שקית סוכר במשקל 6 קילוגרם

מתנות חג תמיד מספרות מה היה יקר ערך בתקופתן.

בקוריאה של שנות ה-50 וה-60, מוצרי יסוד כמו סוכר, קמח ותבלינים היו מתנות מבוקשות. כיום היו מניחים אותם בעגלת הקניות בלי מחשבה, אך מיד לאחר המלחמה הם היו מצרכים יקרי ערך ששיפרו בפועל את תזונת המשפחה.

קטלוג המתנות שהכינה חנות הכלבו שינסגה לקראת צ'וסוק בשנת 1965 כלל 96 מוצרים. באותה תקופה נחשבה שקית סוכר במשקל 6 קילוגרם למתנה יוקרתית. אלה היו ימים שבהם סוכר היה הדרך המתוקה ביותר להביע אהבה.

עם תחילת הצמיחה הכלכלית בשנות ה-70 עברו המתנות ממוצרי יסוד למוצרי מותרות. הופיעו חטיפים, מוצרי קוסמטיקה, חולצות מכופתרות וקפה נמס. באמצע ובסוף שנות ה-80 נכנסו שימורי טונה ובשר חזיר למרכזו של שוק מתנות החג.

גם מחקר של קים יה-ג'י וג'ונג רא-נה, שביצעו כריית טקסט בכתבות עיתונות על מתנות מזון לחגים בין 1930 ל-2022, מצא כי השינויים במתנות החג קשורים קשר הדוק לסביבה הכלכלית ולשינויים בתפיסות הצריכה בכל תקופה.

לכן ערכת המתנה של ספאם אינה מנהג קוריאני מוזר שהופיע לפתע. זהו מוצר הממשיך שושלת של "מזונות שהופכים את החיים לשופעים מעט יותר" — מסוכר לתבלינים, מקפה לשימורים.

אם מסדרים את ערכות מתנות החג הקוריאניות לפי סדר כרונולוגי, מתקבל מוזיאון קטן להיסטוריה כלכלית.

הסוכר מספר על עידן המחסור, הקפה על ראשיתה של חברת הצריכה, והספאם על התיעוש ועל הופעת מעמד הביניים. הבשר הקוריאני המשובח, תוספי התזונה ותווי הקנייה הדיגיטליים של השנים האחרונות מספרים על קוריאה של ימינו, שבה הבריאות, הטעם האישי והנוחות נעשו חשובים יותר.

סוד הספאם: "הקופסה היא כבוד, התכולה היא שימושיות"

הסיבה המעשית ביותר לכך שערכת המתנה של ספאם שרדה במשך עשרות שנים היא שהיא מספקת בעת ובעונה אחת את נותן המתנה ואת מקבלה.

נותן המתנה זקוק לאריזה שלא תיראה עלובה ולמותג שכולם מזהים. המקבל זקוק למוצר שלא ייזרק ושאפשר להשתמש בו בפועל. הספאם התמקם בדיוק בין שני התנאים האלה.

האריזה המוזהבת והפחיות המסודרות בשורות מעניקות למתנה את הכבוד הנדרש. התכולה, מנגד, יכולה להישמר זמן רב בטמפרטורת החדר, קלה להכנה וניתנת לחלוקה לכמה ארוחות.

במילים פשוטות:

הקופסה היא כבוד, הפחית היא שימושיות.

ההסבר הזה עולה בקנה אחד גם עם מחקרי צרכנות. לפי מחקר על התנהגות במתן מתנות שפורסם ב-《Journal of Consumer Research》, נותני מתנות נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לערכים מופשטים כמו אטרקטיביות או ייחוד, ואילו מקבלי המתנות נוטים להעריך יותר את נוחות השימוש ואת המעשיות. המחקר לא עסק ישירות בספאם, אך הוא מספק רמז מועיל להבנת הסיבה לכך שמתנות מזון מעשיות שורדות לאורך זמן.

גם בסקר שערכה לשכת המסחר והתעשייה של קוריאה בשנת 2024 בקרב 1,000 צרכנים מבוגרים, "תמורה טובה למחיר" הייתה הקריטריון החשוב ביותר בבחירת מתנת צ'וסוק בכל קבוצות הגיל. שיעור המשיבים עמד על 68.2%. 55.4% מהמשיבים אמרו כי הסכום שתכננו להוציא על כל מתנה הוא 50,000 וון או פחות.

במוצרים המועדפים הובילו הפירות עם 43.8%, ואחריהם תוספי תזונה עם 32.4% ובשר עם 30.5%. מזון מעובד, הכולל ספאם וטונה, דורג במקום הרביעי עם 22.2%. מזון מעובד כבר אינו מוביל בפער גדול, אך עדיין מדובר במתנה מרכזית שמועדפת על יותר מאחד מכל חמישה אנשים.

לפי נתונים שפרסמה CJ CheilJedang, 58% ממכירות הספאם השנתיות בשנת 2024 נרשמו סביב סול וצ'וסוק. הנתונים נמסרו על ידי החברה ולכן יש להם מגבלה, אך ברור שהקשר בין ספאם לחגי קוריאה אינו מסתכם ברושם בלבד.

מתנות אינן אורזות חפצים, אלא מערכות יחסים

עם זאת, הסבר הפופולריות של הספאם באמצעות התמורה למחיר בלבד יהיה נכון רק בחלקו.

פרופ' קים דונג-נו מאוניברסיטת יונסיי אינו רואה במתנה, במחקר על החלפת מתנות שפרסם בשנת 2024 ב-《Korea Journal》, רק העברה של חפץ מיד ליד. לדבריו, מתנה היא פעולה חברתית שיוצרת אמון וסולידריות, הכרה הדדית וציפייה להדדיות. ערכה של מערכת היחסים, שאי אפשר לחשב באמצעות תג מחיר, מתווסף לחפץ.

כך גם מתנות החג בקוריאה. מתנת צ'וסוק היא סימן לכך ש"לא שכחתי אותך", וברכה שקטה על הרצון להמשיך את הקשר.

מתנה יקרה מדי עלולה להכביד על המקבל, ואילו מתנה זולה מדי עלולה להיראות חסרת מחשבה. ערכת ספאם היא בחירה בטוחה יחסית באזור הגבול המביך הזה. טווח המחירים שלה מגוון, מעטים אינם מכירים את המותג, ויש סבירות גבוהה שכל אחד מבני המשפחה יוכל לאכול ממנה.

היא אינה יקרה כמו בשר קוריאני משובח, אך גם אינה נראית קלילה כמו שקית ראמן. היא פחות בוטה ממזומן, וסיכויי הכישלון שלה נמוכים מאלה של מוצרי קוסמטיקה או אלכוהול, שמבוססים יותר על טעם אישי.

מדויק יותר לומר שהספאם שרד לא מפני שהוא "המתנה הטובה ביותר", אלא מפני שהוא מתנה שכמעט אינה נכשלת.

מזון צבאי לובש עכשיו את פוקימון

בצ'וסוק 2026 הספאם עובר שוב שינוי.

CJ CheilJedang השיקה השנה לקראת צ'וסוק 260 סוגים של ערכות מתנה. בערכות הספאם שולבו קניין רוחני של דמויות כמו Kakao ופוקימון, ונוספו מחזיקי מפתחות ומדבקות — בניסיון לפנות גם ל"כיף שבאיסוף" של צרכנים צעירים.

המראה של שימורים שנסחרו בשוק השחור של ציוד הצבא האמריקאי, וכעבור יותר מ-80 שנה נמכרים כמתנת חג כשהם מעוטרים בדמויות פוקימון, הוא מוזר — אך גם סמלי.

בתקופת העוני הספאם היה בשר שקשה להשיג; בעידן התיעוש הוא סימל שפע ומודרניות; וכיום הוא מוצר שמכניס לקופסה אחת מחיר, נוחות, מותג וכיף.

בכל פעם שהתקופה השתנתה, השתנתה גם משמעותו של הספאם. אבל דבר אחד נותר בעינו: ההבטחה להפוך את שולחנו של אדם למעט משביע ובטוח יותר.

אז מדוע קוריאנים מעניקים ספאם במתנה בצ'וסוק?

האתר הרשמי של הורמל בארצות הברית מפרט את מרכיבי ספאם קלאסיק: בשר חזיר וחזיר מעושן, מלח, מים, עמילן תפוחי אדמה, סוכר ונתרן ניטריט.

אולם בערכת מתנת צ'וסוק קוריאנית יש מרכיב נוסף, שאינו מופיע ברשימת הרכיבים.

היסטוריה.

בתוך אותה קופסה חופפים זיכרון של חציית האוקיינוס השקט לצד חיילי הצבא האמריקאי בזמן המלחמה, עוני שקינא בציוד של חנויות ה-PX, דור שראה באורז לבן ובתוספת בשר את פסגת השפע, עובדי עידן התיעוש שנשאו מתנות בשתי ידיים כששבו לעיר הולדתם, והצרכן בן ימינו שבוחן שימושיות ותמורה למחיר.

הסיבה לכך שקוריאנים מעניקים ספאם במתנה בצ'וסוק אינה רק שבשר משומר הוא מזון יוקרתי. הסיבה היא שהספאם דוחס את רעיון ה"שפע" כפי שהחברה הקוריאנית הגתה אותו במשך שנים, לצורה הקטנה והיציבה ביותר.

פותחים את המכסה, ומתגלה בשר חזיר.

אבל אם פותחים את הקופסה כולה, מתגלות 80 שנות היסטוריה קוריאנית.

מקורות מרכזיים לתחקיר ולעיון

• לי יו-ג'ונג, 〈The Militarization of SPAM and the SPAM of Militarization: Postwar Culture and SPAM as War Material in the 1940s–50s〉, 《מחקרים בהיסטוריה ובתרבות העולמית》 גיליון 77, 2025, DOI 10.32961/jwhc.2025.12.77.229.

• קים יה-ג'י וג'ונג רא-נה, 〈מתנות מזון לחגים והשינויים בתקופות השונות באמצעות כריית טקסט〉, 《מחקר בניהול מסעדות》 כרך 26, גיליון 4, 2023, DOI 10.47584/jfm.2023.26.4.239.

• Dong No Kim, “The Politics of Gift-Giving and Diplomatic Gifts in Traditional Korea”, 《Korea Journal》 כרך 64, גיליון 2, 2024.

• Ernest Baskin ואחרים, “Why Feasibility Matters More to Gift Receivers than to Givers”, 《Journal of Consumer Research》 כרך 41, גיליון 1, 2014.

• לשכת המסחר והתעשייה של קוריאה, 〈ניתוח תוצאות הסקר על כוונת רכישת מתנות לצ'וסוק〉, 2024.

• Hormel Foods, ההיסטוריה הרשמית של מותג SPAM.

• Korea JoongAng Daily, “Thanks for the Spam: The Curious Case of Korea’s Holiday Hampers”, 2025.

• CJ CheilJedang, חומרי ערכות המתנה לצ'וסוק 2026, 1 בספטמבר 2026.