[מגזין קבה=צ'וי ג'אהיוק כתב] בבר של זול, שבו ריח של דם ואלכוהול מרחף, איזאהה, דמותו של השד (狂魔), מתעורר לתודעה שהוא עתיד לצבוע את העולם בדם. ברגע שבו זיכרונות מהעבר ותחושות מהעתיד מתנגשים, הזמן שלו מתעוות. הסיפור ‘החזרה של השד’ מאת יוג'ין סונג נולד בדיוק בנקודה הזו. כאשר השד, שהפך את העולם, חוזר לפני שהוא השתגע, מה הוא יכול לעשות? האם הוא יילחם כדי לא להשתגע שוב, או שהפעם הוא יגרום לעולם להשתגע?
איזאהה היה כבר דמות שהעולם פחד ממנה בחיים הקודמים שלו. כוח בלתי ניתן להשגה ושיגעון בלתי צפוי, ומסביבו נעלמו חיים רבים. אך מה שנשאר בסוף לא היה ניצחון אלא ריקנות עמוקה. כאשר הוא מתעורר לאחר החזרה, מה שהוא מחזיק זה לא חרב מדממת אלא בקבוק אלכוהול. ברגע שהמפלצת, שפעלה מתוך תשוקות גולמיות, קיבלה את גוף של דמות רגילה, היצירה מתחילה חיים חדשים עם הומור מריר.
העולם כפי שנראה בעיני השד, ‘תשובה לא רגילה’
‘שגרה רגילה’ לא ניתנת לאיזאהה. הבר הוא הקו הראשון של עולם הלוחמים שבו דמויות מהעולם עוברות. הוא, כאיזאהה, מטפל בעניינים שלהם, ובו בזמן קורא את המצב של היריבים עם תחושות מהחיים הקודמים. הסצנות שבהן הוא מעריך את רמת המיומנות של היריבים רק על סמך דיבורם והלכתם, מאפשרות לקוראים לראות את העולם מנקודת מבטו של ‘מי שכבר השתגע פעם’.
ההקשר ההיסטורי של היצירה הזו גם מעניין. זהו שלב של חוסר סדר לפני שהוקמו המערכות של גופאי-ליאנג או של המפלגות המפורסמות. איזאהה חוצה את הזמן והמקום לפני שההיסטוריה המוגדרת נכתבת, חודר בין הכוחות והדמויות שיהפכו לאגדות בעתיד. לראות כיצד הוא מחדש את המשחק עם זיכרונות מהחיים הקודמים הוא נקודת המבט המרכזית של היצירה הזו.
במרכז הקונפליקט יש את המאבק הפנימי של איזאהה. הוא זוכר את השיגעון מהחיים הקודמים, והוא עומד בצומת שבו הוא יכול להיות יותר אכזרי או להשתנות. הנקודה המעניינת היא כיצד הוא מתמודד עם אויביו מהחיים הקודמים. הוא שומר עליהם לידו למרות שהוא יודע שהם יבגדו בו, ובתהליך הזה הוא יוצר קשרים מוזרים שמספקים עומק מעבר לנקמה פשוטה.
קשרים מוזרים עם אויבים מהחיים הקודמים, ו‘שלוש האסונות’
סביב איזאהה מתאספים כל מיני דמויות: משוגע של המפלגה, גאון בעייתי, מאסטר נעלם ועוד. רובם הם קשרים רעים מהחיים הקודמים או אנשים שעברו לידו. במקום לחסל אותם, איזאהה מוביל אותם בכיוון חדש. במיוחד כאשר ‘שלוש האסונות’ (三災) מופיעים, הסיפור מתרחב מעבר לכפרות האישיות לנקודת מפנה עולמית. לאן תתכנס הזרימה הגדולה הזו היא השיא של היצירה.
ככל שהסיפור מתפתח, איזאהה מתמודד עם השאלה מדוע הוא הפך לשד, ומה היו הסיבות המבניות ששלטו בעידן ההוא. ההבנה ששיגעון אינו רק קריסה של אישיות פרטית, אלא תוצאה של עולם שמניע את הפרט, היא תובנה חשובה. התהליך שבו דמויות בעייתיות מתאגדות כדי לשנות את ההיסטוריה של הדורות הבאים מציג תכנון נרטיבי ארוך טווח שלא רואים הרבה בז'אנר הלוחמה.
דמות ייחודית שנוצרה על ידי ‘שיגעון’ ו‘כוח כתיבה’
הכוח של ‘החזרה של השד’ טמון בכך שהיא לוקחת את הנושא השכיח של חזרה ומסובבת אותו עם דמות של ‘שד’. איזאהה אינו אסטרטג קר, הוא מתנדנד בין רגשות, מתעצבן ועושה מעשים לא צפויים. אך באופן פרדוקסלי, האימפולסיביות הזו היא הכוח המניע של העולם. טכניקת זרימת התודעה הייחודית של יוג'ין סונג מעניקה אמינות לדמות הזו. כאשר המונולוגים המפוזרים מצטברים לזרימה נרטיבית עצומה, הקוראים מתפעלים מהתכנון המדויק של הסופר.
הגדרת העולם גם שאפתנית. היצירה עוסקת במקורות של ההגדרות שעתידות להפוך לקלישאות בז'אנר הלוחמה. לפני שההגדרות כמו גופאי-ליאנג ומלחמת השדים התייצבו, מישהו עשה בחירות ומקריות שהפכו להיסטוריה. ככל שהקוראים יותר מכירים את הז'אנר, כך ההנאה מהשינויים הללו גדולה יותר.
תיאורי הקרב מתמקדים יותר במצב רוח ובמלחמת נפש מאשר בסדרי עדיפויות מספריים. הקרב מתנהל על בסיס רגשות והמשך הנרטיב, מה שמגביר את תחושת ההשתתפות. עם זאת, בשל הכמות הגדולה, הסיפורים של הדמויות המשניות בחלק השני עשויים להיראות מעורפלים, והקושי להיכנס לז'אנר עשוי להוות חיסרון.
עם זאת, הסיבה לכך ש‘החזרה של השד’ זוכה לאהבה עם 50 מיליון צפיות היא הקסם האנושי של הדמויות. התהליך שבו אנשים עם סיפור ורצונות משלהם צוחקים, נלחמים ומסלימים עם השד הוא דרמה אנושית עטופה בז'אנר הלוחמה. התהליך שבו אדם שכבר השתגע עומד שוב בין אנשים מעניק נחמה כבדה לכל מי שוויתר על חלומותיו.
לאנשים שמתעייפים מקשרים ומרגישים שהעולם כבד, ההומור המוזר של היצירה הזו מעניק תחושת שחרור בלתי צפויה. אם אתם רוצים לחוות תובנות חדות ורגשות חמים שמסתתרים מאחורי הצחוק, ‘החזרה של השד’ תהיה בחירה שלא תתחרטו עליה.
